מדוע צריך או עדיף להשתמש במשקפי ראייה בעלי עדשות מולטיפוקל?

המבנה הפיזיולוגי של העין הוא כזה המאפשר למקד את הראייה לטווחים השונים, כלומר למרחק (= נהיגה) , ביניים (= מחשב) או לקרוב (= קריאת ספר או עיתון).

המאפיין המאפשר זאת בעין הוא עדשה תוך עינית אשר בגמישותה ועל ידי שינוי הקמירות שלה יכולה לשנות את עוצמתה וכך למקד את הראייה למרחקים השונים.

בגיל צעיר, גיל הינקות, הכושר של עדשה תוך עינית זו, למקד את הראייה מקרוב, הוא גדול מאוד ומותאם פיזיולוגית לצרכיו של אותו תינוק או ילד קטן שמתבונן בדרך כלל מקרוב.

ככל שהשנים עוברות הכושר הזה להתמקדות מקרוב הולך ופוחת, עד שבגיל 40-50 כבר קשה לעשות את אותה התמקדות מקרוב.

בשלב זה מי שאינו מרכיב משקפיים כלל, מרגיש צורך להרחיק מעיניו את העיתון או הספר על-מנת שיוכל לקרוא, וזאת מפני שהעיניים אינן יכולות להתמקד עוד בכוחות עצמן לטווח של 35-40 ס"מ אלא ליותר רחוק, לשם הכיתוב מורחק.

כאשר הידיים אינן "ארוכות מספיק", אז נזקק אותו אדם למשקפי ראייה לקריאה מקרוב.
שונה הדבר אצל מרכיב משקפי הראייה למרחק. אותו אדם יסיר את משקפי הראייה למרחק שלו על-מנת לראות טוב מקרוב.

אלא המרכיבים משקפי פלוס, כלומר רחקי הרואי פשוט יזדקקו בגיל זה למשקפיים נוספים, לקריאה מקרוב.

המשותף לכולם הוא הקושי לראות מקרוב, משקפיים מולטיפוקליים פותרים לכולם את הבעיה ומחזירים את אופן הראייה אחורנית בזמן לתקופה שבא מסוגלים לראות היטב רחוק וגם קרוב.

משקפי הראייה בעלי עדשות מולטיפוקל מאפשרים בעצם לראות לכל טווח:
רחוק,ביניים,קרוב ללא הסרת או החלפת המשקפיים.